הנגשת אתרים לפי התקן הישראלי 5568, בקוד ובתוכן של האתר
עודכן
הנגשת אתרים היא התאמת האתר כך שכל אדם יוכל להשתמש בו, גם מי שגולש עם קורא מסך, רק עם מקלדת או עם ראייה חלשה. אנחנו בודקים את האתר לפי התקן הישראלי 5568 ברמה AA, מתקנים את הליקויים בקוד ובתוכן, בודקים את המסמכים והטפסים וכותבים את הצהרת הנגישות.
למה אתר שנראה תקין יכול להיות לא נגיש?
מי שגולש עם עכבר ומסך רגיל לא נתקל בבעיות כמו אלה, ולכן בעלי אתרים לא רואים אותן: כפתור עם אייקון בלי שם, שקורא מסך מקריא רק כ"כפתור"; חלון קופץ שאי אפשר לסגור במקלדת; שגיאה בטופס שמסומנת רק בצבע אדום. האתר נראה תקין, ומי שגולש אחרת לא מצליח להשלים פנייה.
בישראל זו גם חובה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות, עם פטורים ותנאים שמפורטים בהמשך העמוד. באתר חדש את הנגישות מתכננים כבר בבניית האתר: צבעים, רכיבים וטפסים שנבחרים נגישים מההתחלה.
הצוות שלנו מתמחה בנגישות אתרים, במהירות ובריאות האתר ובאבטחת אתרים, עם יותר מ-20 שנות ניסיון בתחום ועבודה בטכנולוגיות ובמערכות AI מתקדמות. ההנגשה נעשית בתוך האתר: בקוד, בתבניות ובתוכן, וכל שינוי נרשם עם הסיבה שלו ונבדק שוב באתר החי.
מה כוללת הנגשת אתר אצלנו?
שישה תחומי עבודה, מהבדיקה ועד ההצהרה, וכל תיקון נבדק שוב באתר החי לפני שמסמנים אותו כסגור.
בדיקה לפי תקן 5568 ברמה AA
סריקה של כל האתר ובדיקה בדפדפן אמיתי של עמוד מכל סוג, כולל מעבר מלא במקלדת ועם קורא מסך.
תיקון בקוד ובתבניות
ליקוי שמקורו בתבנית מתוקן בתבנית עצמה, וכך הוא נעלם מכל העמודים שנבנים ממנה.
תיקון בתוכן
טקסט חלופי לתמונות, כותרות בסדר הנכון, קישורים שאומרים לאן הם מובילים והודעות ברורות.
טפסים
תווית לכל שדה, הודעת שגיאה שקורא מסך מקריא, וטופס שאפשר למלא ולשלוח עם מקלדת בלבד.
מסמכי PDF
בדיקה של המסמכים שמקושרים מהאתר ורשימה של מה צריך לתקן בכל מסמך, או להפוך אותו לעמוד באתר.
הצהרת נגישות
הצהרה שמתארת את ההתאמות שבוצעו ואיך פונים בבעיית נגישות, עם קישור אליה מכל עמוד. הצהרת הנגישות של האתר שלנו בנויה כך.
רוצים לדעת מאיפה כדאי להתחיל אצלכם?
האם תוסף נגישות מספיק כדי שהאתר יהיה נגיש?
לא. תוסף נגישות, הכפתור שפותח תפריט של הגדלת טקסט, ניגודיות והדגשת קישורים, משנה את התצוגה של האתר. הדרישות של התקן עוסקות בקוד ובתוכן: האם לכל תמונה יש תיאור שמתאים לה, האם כל שדה בטופס מסביר מה הוא מבקש, האם תפריט נפתח גם במקלדת והאם העמוד נקרא בסדר הנכון.
התקן הישראלי 5568 עצמו כותב שיישום הקווים המנחים מחייב מידה רבה של שיפוט אנושי. וב-2025 אישרה רשות הסחר הפדרלית בארה"ב (FTC) צו סופי בהסדר עם חברה ששיווקה תוסף נגישות מבוסס AI: לפי תלונת הרשות, התוסף לא הפך את כל האתרים לעומדים בהנחיות WCAG כפי שנטען, והצו אוסר על החברה לטעון זאת בלי ראיות.
תוסף יכול להישאר באתר כתוספת לגולשים, אבל הוא לא מחליף בדיקה ותיקון של האתר. הוא גם לא הצהרת נגישות: ההצהרה היא עמוד נפרד, עם קישור בולט מכל עמוד באתר.
מה בודקים בבדיקת נגישות לאתר?
כלים אוטומטיים מוצאים חלק מהליקויים, ולכן הבדיקה שלנו משלבת אותם עם מעבר ידני בדפדפן אמיתי. אלה הדברים שאנחנו עוברים עליהם, ומה נחשב תקין בכל אחד:
ניווט במקלדת
כל קישור, כפתור, תפריט וחלון קופץ נפתח ונסגר במקלדת, בסדר הגיוני, ותמיד רואים על איזה רכיב עומדים.
קורא מסך
לכל תמונה שמעבירה מידע יש תיאור, לכל כפתור יש שם שמוקרא, והעמוד נקרא באותו סדר שבו הוא מוצג.
ניגודיות צבעים
ברמה AA, יחס של 4.5:1 לפחות בין טקסט רגיל לרקע שלו ו-3:1 לטקסט גדול, גם על כפתורים ועל רקע של תמונה. לוגו וטקסט שהוא קישוט בלבד פטורים מהדרישה.
כותרות ומבנה
בתקן הישראלי, דרישת הכותרות לקטעים הועלתה לרמה AA: בעמוד שיש בו תוכן במבנה היררכי, הכותרות מסומנות בתגיות כותרת (H) ולא רק בטקסט מודגש.
טפסים
לכל שדה יש תווית, הודעת שגיאה אומרת מה לא תקין ואיך לתקן, וההודעה מגיעה גם למי שמשתמש בקורא מסך.
מסמכים
קובצי PDF שמקושרים מהאתר נבדקים בנפרד, בין השאר: תגיות, סדר קריאה, טקסט חלופי לתמונות ושפת מסמך מוגדרת.
מה החוק בישראל דורש מאתר של עסק?
החובה חלה על מי שאחראי לשירות ציבורי (סעיף 19יא לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות). לעניין נגישות, שירות ציבורי הוא שירות שניתן לציבור בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי, או שירות מהסוגים שבתוספת השנייה לחוק שמיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו: בין השאר מסחר, בריאות, תיירות, הארחה, תרבות ושירותים פיננסיים (סעיף 19י).
מי שחייב בכך ואינו פטור צריך, לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, שהאתר שלו יעמוד בתקן הישראלי 5568 ברמה AA. הכלל הזה לא חל על אפליקציות ועל מדיה מבוססת זמן, כמו וידאו ושמע (תקנה 35א(א)); לאפליקציות יש כללים בתקנה 35ג, ולתוכני וידאו מוקלטים בתקנה 35ד, שחלה על רשות ציבורית או על עסק שהמחזור הממוצע שלו עולה על 5 מיליון ש"ח ועורך או מפיק אותם.
המהדורה של התקן מספטמבר 2023 מבוססת על הנחיות WCAG 2.0 של ארגון W3C, עם שינויים ישראליים כמו דרישת הכותרות שלמעלה, ולכן בדיקה לפי WCAG בלבד לא מכסה את כל התקן.
הנקודות שלמטה מסכמות את נוסח התקנות ואינן ייעוץ משפטי. אם החוק חל על העסק שלכם, ובמיוחד אם קיבלתם מכתב דרישה, כדאי לבדוק עם עורך דין. החלק שלנו הוא הטכני: לבדוק, לתקן ולתעד.
הצהרת נגישות
במקום בולט באתר, עם מידע על ההתאמות שבוצעו, פרטי רכז הנגישות אם העסק חייב למנות אחד, ופרטים לפנייה על ליקוי או לבקשת הנגשה (תקנה 35ה).
מסמכים וטפסים
מסמך כמו PDF שהוכן מ-26 באוקטובר 2017 ואילך והועלה לאתר צריך להיות נגיש. טופס באתר שנועד למילוי במחשב ומשמש לקבלת שירות, ומסמך שהוכן אחרי 26 באוקטובר 2015 ומסביר טופס כזה, צריכים להיות נגישים גם אם הוכנו לפני כן (תקנה 35א(ג)).
הודעה על ליקוי
ליקוי לא ייחשב הפרה אלא אם נשלחה לעסק הודעה הדורשת לתקן אותו, והוא לא תיקן בתוך זמן סביר ולא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלתה. מיום קבלת ההודעה העסק צריך לתת התאמות חלופיות בהקדם האפשרי (תקנה 35א(ד)). שירות שהכניסה אליו מוגבלת לנרשמים מראש, עם 500 משתתפים רשומים בו-זמנית לכל היותר, פטור מהתאמות בתכנים שלו, אלא אם אדם עם מוגבלות ביקש אותן, ואז פרק הזמן של 60 הימים לא חל (תקנה 35ו(ה)).
פטורים
עוסק פטור, או עסק שהמחזור השנתי הממוצע שלו עד 100,000 ש"ח (ממוצע שלוש שנות המס האחרונות שבהן המחזור לא היה אפס), פטור מההתאמות באתר (תקנה 35ו(ז)). עסק שהמחזור הממוצע שלו עד 1,000,000 ש"ח פטור באתר שהחל להפעיל לפני תחילת התקנות, אם דרכי ההתקשרות איתו לקבלת שירות מפורסמות באופן נגיש באתר שלו, או ככל האפשר באתר אחר; הפטור תקף לשלוש שנים מתום שנת המס האחרונה שנכללה בבדיקת המחזור, וניתן לחדש אותו כל שלוש שנים (תקנה 35ו(ט)). הפטור הזמני עד מחזור של 300,000 ש"ח הסתיים ב-26 באוקטובר 2020, ויש פטורים נוספים בתקנה 35ו.
ממה מורכב המחיר של הנגשת אתר?
אין מחיר אחד להנגשת אתר, כי העבודה תלויה במה שהבדיקה מוצאת. אחרי הבדיקה תקבלו תוכנית כתובה של מה שצריך לתקן, ותוכלו לבחור לתקן הכול או רק את הפרקים שתבחרו. אלה הגורמים שקובעים את היקף העבודה:
מספר התבניות
ליקוי בתבנית מתוקן פעם אחת לכל העמודים שלה, ולכן קובע כמה סוגי עמודים שונים יש באתר, יותר מכמה עמודים יש בו.
הפלטפורמה
באתר שאפשר לערוך את הקוד שלו מתקנים ישירות; במערכת סגורה חלק מהתיקונים מוגבלים למה שהמערכת מאפשרת.
רכיבים חיצוניים
צ׳אט, מערכת הזמנות, מפה או סליקה שמוטמעים מספק אחר נבדקים גם הם, ולא תמיד אפשר לתקן אותם מתוך האתר. רכיבים כאלה נוגעים גם במהירות האתר ובאבטחה שלו.
כמות התוכן
כמה תמונות צריכות תיאור, וכמה עמודים צריכים סידור של הכותרות והקישורים.
מסמכים
כל קובץ PDF נבדק בנפרד, ולפעמים נכון יותר להפוך מסמך לעמוד באתר מאשר לתקן את הקובץ.
איך עובדת הנגשת אתר, משיחת ההיכרות ועד הבדיקה החוזרת?
שיחת היכרות
שיחה קצרה על האתר: המערכת שהוא בנוי עליה, הטפסים והמסמכים שיש בו, ומה הביא אתכם לבדוק את הנגישות.
בדיקה ודוח
סריקה של כל האתר ובדיקה בדפדפן של עמוד מכל סוג. כל ממצא מקבל חומרה, את העמודים שבהם הוא מופיע ואת התיקון המדויק, ואדם בודק שוב את העיקריים באתר החי.
תוכנית ותיקון
תוכנית כתובה לפני שמתחילים, ואז תיקון של הכול או של הפרקים שבחרתם. כל שינוי נרשם עם הסיבה שלו.
אימות והצהרה
כל תיקון נבדק שוב באתר החי, והצהרת הנגישות נכתבת לפי מה שבוצע בפועל.
מה נשאר אצלכם בסוף העבודה
- דוח ראשוני לתמונה מהירה, ואחריו דוח מפורט עם צילומי מסך וקישורים
- יומן שינויים: מה שונה, באיזה עמוד, למה, ומתי נבדק שוב באתר החי
- רשימת הליקויים שנשארו פתוחים, אם בחרתם לתקן רק חלק מהפרקים
למי זה מתאים, ומאיפה מתחילים
- האתר נשען היום רק על תוסף: מתחילים מבדיקה של הקוד והתוכן שמתחתיו
- הגיע מכתב דרישה: בודקים את מה שנטען בו ואת שאר האתר, לצד הבירור המשפטי
- האתר בנוי על מערכת סגורה: הבדיקה מראה מה אפשר לתקן בה ומה לא
- יש באתר טפסים ומסמכים רבים: מתחילים מטפסים לקבלת שירות וממסמכים שהוכנו מ-26 באוקטובר 2017
- לפני השקה או עיצוב מחדש: בודקים את התבניות לפני שהן מתמלאות בתוכן
שאלות נפוצות על נגישות אתרים
קיבלתי מכתב דרישה על נגישות האתר. מה עושים?
את הצד המשפטי, כולל השאלה אם המכתב הוא הודעה הדורשת תיקון לפי התקנות, בודקים עם עורך דין. את הצד הטכני כדאי להתחיל מיד: לפי תקנה 35א(ד), אחרי הודעה כזו ליקוי שתוקן בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 ימים מיום קבלתה, לא ייחשב הפרה, ומיום קבלתה צריך לתת התאמות חלופיות בהקדם האפשרי (שירות שסגור לנרשמים מראש, עם עד 500 משתתפים בו-זמנית, פטור מהתאמות בתכנים עד שאדם עם מוגבלות מבקש אותן, ואז פרק הזמן הזה לא חל: תקנה 35ו(ה)). אנחנו בודקים את מה שהמכתב מציין ואת שאר האתר, ומתקנים לפי סדר החומרה.
האתר בנוי על מערכת מוכנה. אפשר להנגיש אותו?
זה תלוי במה שהמערכת מאפשרת לשנות. במערכת שנותנת גישה לתבנית ולקוד, כמו וורדפרס, אפשר לתקן אותם ישירות; במערכת סגורה חלק מהרכיבים נקבעים על ידי המערכת. כשפלטפורמה לא מאפשרת התאמה מסוימת מסיבות טכנולוגיות, התקנות מאפשרות פטור מאותה התאמה בידי מורשה לנגישות השירות, על סמך חוות דעת של איש מקצוע, ועם נגישות חלופית שמפורסמת בהצהרה (תקנה 35ו(א)-(ג)). באתר חדש, בניית האתר היא הזמן לבחור פלטפורמה שמאפשרת הנגשה מלאה.
כמה זמן לוקחת הנגשת אתר?
זה תלוי במספר התבניות, בכמות המסמכים ובמה שהפלטפורמה מאפשרת. אחרי הבדיקה תקבלו תוכנית כתובה: מה מתקנים, באיזה סדר, ומה דורש החלטה שלכם.
ההנגשה תשנה את העיצוב של האתר?
זה תלוי במה שהבדיקה מוצאת. תיקון ניגודיות יכול לשנות גוון של צבע, בניווט במקלדת מופיעה מסגרת שמראה על איזה רכיב עומדים, ותווית קבועה יכולה להחליף טקסט שנעלם בתוך שדה. תיקונים במבנה, בתיאורי תמונות ובשמות של כפתורים נעשים בקוד ולא משנים את המראה.
מה צריך לשמור עליו כשמוסיפים תוכן אחרי ההנגשה?
אתר נשאר נגיש רק אם גם התוכן החדש נגיש. לכל תמונה חדשה כותבים תיאור של מה שהיא מוסרת, משתמשים בכותרות של העורך ולא בטקסט מודגש, כותבים קישורים שאומרים לאן הם מובילים ("למחירון" ולא "לחצו כאן"), ומעלים PDF רק כשהוא נגיש. כשמשהו באתר משתנה, כדאי לעדכן גם את הצהרת הנגישות.
שירותים שעובדים יחד עם הנגשת אתרים
רוצים לבדוק את נגישות האתר שלכם?
השאירו פרטים ונחזור אליכם לשיחת היכרות קצרה: נבין על איזו מערכת האתר בנוי, אילו טפסים ומסמכים יש בו, ומה כדאי לבדוק קודם.
מעדיפים לדבר עכשיו? התקשרו: 050-353-5534